מדוע יוסף לא יכל להתאפק ומדוע יהודה חזר על כל סיפור בני יעקב ויוסף?

'ראיה' ו'הבטה' הם סוגי הסתכלות שונות, הראיה היא הסתכלות שטחית ללא הבנה, ההבטה לעומתה, נותנת לאדם יכולת להבין את הסיטואציה לחבר בין כל פרטי המקרה ולדעת כיצד לפעול.

יהודה הרגיש חסר אונים, המציאות המורכבת אליה נקלע הייתה נראית ללא פתרון כמי שנתן ערבות על בנימין, עולמו של יהודה חשך בעדו, אדם רגיל היה עוצר את חייו ללא יכולת לפתוח פה ולפעול פעולה כל שהיא.

אבל יהודה לא הרים ידיים, גם במציאות של חושך וחוסר יכולת להבין את צעדי ומהלכיו של הקב"ה, יהודה התמלא אמונה בה' יתברך וידע כי הכל לטובה, יהודה ניסה לגלות את האור הפנימי בתוך המציאות אליה נקלע.

יוסף הצדיק ציפה מאחיו 'לגלות' אותו תוך כדי דין ודברים ומשא ומתן בכל פעם שנפגשו, אם האחים היו 'מביטים' ומבינים כי מכירת יוסף קשורה לכל הקורות אותם והיו מגלים אותו, אזי הגאולה השלימה והעולם היה מגיע לתיקונו. (האר"י הקדוש)

כאשר יוסף ראה כי אחיו לא 'מביטים' ולא מגלים אותו אך ראה את 'ההבטה של יהודה', הוא הבין כי הגיע הזמן להתגלות לאחיו, הוא ידע כי לכל הפחות עם המבט והאמונה של יהודה, עם ישראל יצליח להאמין ולמצוא את נקודת האור והאמונה גם בהסתרה שבתוך ההסתרה. כל זאת למרות שבני יעקב לא גילו את יוסף ובכך האחווה האחדות והעולם היו מגיעים אל תיקונם השלם.

בחיים יש ניסיונות ואתגרים, גם כאלו שלא מובן כלל וכלל מה התועלת שיש בהם, לעיתים הניסיון אף נוגד את העבודה הרוחנית של האדם ו'מפריע' לו לקיום תורה ומצוות. גם בתוך מציאות זו יש למצוא את הקב"ה להאמין, לקוות, להתפלל, 'להביט' אל המציאות נכוחה וכן גם 'לגשת', לאזור אומץ, להבין את המציאות ולפעול במה שניתן.

'ובחרת בחיים' זה ציווי של אמונה. אבל גם ציווי לקחת אחריות ולפעול ברגעים של אתגר, מתוך האמונה בהקב"ה.

נכתב על פי משנתו של ה"שפת אמת" לפרשת ויגש. שנת תרל"א:

ב"ה ויגש אליו יהודה. מלשון הודאה והוא כל איש ישראל. שמעתי מאא"ז מו"ר זצלה"ה שנקראו יהודים על שם שמודין להשי"ת על כל דבר קטן וגדול שיודעין שהכל ממנו ית' כו'. ועי"ז יכולין ליגש. וזה עצה בכל שעה צר והסתרת פנים לכל איש ישראל. העצה להתבטל לרצון השי"ת ע"י שמברר האדם אצלו שגם בתוך ההסתר יש חיות מרצון השי"ת. וזהו ויגש אליו להשי"ת. וגם כי זה נק' הגשה ליוסף כי יוסף הוא הנקודה פנימיות שיש מהשי"ת כמ"ש במ"א. ובאמת הי' אז צר מאוד ליהודה כמ"ש מה נאמר כו'. והי' עצתו על ידי הגשה זו לפנימיות הדבר. כי לא הוסיף בבקשה זו רק שחזר כל הדברים לעצמו להיות מיושרין אצלו ולקבל רצון השי"ת בשמחה. וע"י שמבררין שהוא מהשי"ת נתגלה הפנימיות. וכתיב ולא יכול יוסף שהוא הפנימיות להתאפק ונתגלה הפנימיות. וממילא הוציאו כל איש כו'. שההסתרות וחיצוניות שהם מסתירין הפנימיות נתבטל…. (מתוך ויקיטקסט)